הייתי היום בביקורת ראשונה אצל המנתח. התוצאות:
- הברך שלי במצב יחסית טוב, בהתחשב בזה שהיא עברה ניתוח לפני שבוע וחצי.
- עוד 28 גימלים - אבל, אפשר להתחיל פיזיותרפיה.
- אנשאללה, עוד חודש אני אוכל להתחיל לרכב על אופני כושר. אף פעם לא אהבתי אופני כושר, או כל מכשיר אירובי של חדר כושר - אבל אני מת להתחיל לחזור לכושר, ולעשות משהו עבור הסיבולת שלי (שכנראה רק קצת יותר טובה משל מעשן כרוני כרגע), ועבור השרירים ברגליים (איזה שרירים בדיוק?)
- הולכות להיות עוד הרבה ביקורות - שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה, תשעה חודשים, שנה. זה לא כולל את זו, שהייתה שבועיים. עוד הרבה טיולים לירושלים?
- עשו עלי ניסוי אקופונקטורה (דיקור מחטים). זה היה מוזר. עם האורטפד שלי הייתה מטפלת בדיקור, שלהבנתי מחפשת לעשות ניסוי לראות כמה טיפולי דיקור יכולים לעזור למנותחי ברכיים. אני מלכתחילה הייתי קנדיטט גרוע, כי לא כאב לי במיוחד, אבל זרמתי עם זה. זה דווקא קצת עזר - אבל אני לא יכול לראות את עצמי הולך להידקר באופן קבוע, שוב, במיוחד כשלא ממש כואב לי כרגע.
- אני אמור מתישהו לעבור לר"מ 2 מרכז ולהתחיל פיזיותרפיה גם שם - נראה מתי בדיוק זה יקרה.
אחרי זה נסעתי לגבעת רם, לבקר חברים באוניברסיטה. הייתי בעיקר עם בן-דוד שלי, תלפיון שנה ג', אבל נתקלנו גם בעוד כמה אנשים מהמחזור שלו. ח'ברה טובים, והיה נחמד להסתובב קצת בשמש ולטייל ברגל (מהדברים שפחות יצא לי לעשות בזמן האחרון...).
ההחלטה המוזרה היומית:
(פינה חדש, כלל לא בטוח שיומית, שהתבוא כדי לתעד (בעיקר עבורי) החלטות יותר או פחות מוזרות שקיבלתי)
החלטתי שאני הולך להתחיל לעשות פילאטיס כשהברך שלי תוכל לעמוד בזה. חיזוק שרירים, גמישות, ויציבות אף פעם לא נראו לי כמו רעיון רע, אבל זה גם עלול לעזור לי לא להיפצע שוב - ואז בכלל טוב. נתראה עוד כמה חודשים, פילאטיס.
פילאטיס זו דרך טובה להתחיל עם נשים זקנות...
ReplyDeleteנפלא... אני לא יודע אם זה אמור לעודד אותי או להבריח אותי מלהתחיל. יש לי בערך שלושה חודשים להחליט.
ReplyDelete